לחיות מעבר לגוף - ולהאריך את החיים לאחור



פעם שמעתי מישהו מפרש את הפסוק ״כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך״. השאלה הפשוטה היא: מה הקשר בין זה שתכבד את הוריך לבין זה שתזכה בחיים ארוכים? והתשובה היפהפיה שלו היתה: כיבוד ההורים מחבר אותך, את הזהות שלך ואת האני שלך - אל הוריך ומתוך כך לשרשרת הדורות. וכשהאני שלך מחובר ככה - מימילא חייך מתארכים. אחורה. לחיי הדורות הקודמים. וכמובן שגם ההווה מתמלא בחיי עולם. (לא זוכר מי אמר לי את זה - אם זה אחד מכם - הזדהו!)

במסורת הסינית, כמו בתרבויות מסורתיות רבות, יש חשיבות רבה לכבוד המשפחה, לכבוד ההורים וגם - לכבודם של ״האבות הקדומים״. יש לכך גם ביטוי בטרמינולוגיה של הרפואה הסינית: לצ׳י שמתאסף בבית החזה יש שם - 宗氣 zong qi  ״צ׳י האבות הקדומים״. באופן כללי אפשר לומר ע״פ הפיזיולוגיה הסינית שהצ׳י הזה קשור גם לקשר של האדם עם העולם ולכניסה של העולם (אוויר ומזון) אל תוכו, וגם לזרימת החיים שבתוכו (צ׳י ודם) [למיטיבי לכת - הרחבה ופירוט בהערת שוליים1].

ועוד קצת מחשבות: בשלב מסוים בשיטוטי במחשבה הדאואיסטית, תהיתי לעצמי - איך הדאו של לאו צה (שכתב את ספר הדאו ״דאו דה ג׳ינג״) שמחנך לזרימה, לריקות, לשמיטה, לוו-ווי 為無 (עשיה בלא עשיה - וראו פה) - הפך אחרי כמה דורות של דאואיסטים לתנועה של רדיפה אחרי האלמוות והאלכימיה? (אגב, לדעתי הפוקוס של הדורות המאוחרים ברדיפה אחרי האלמוות היה לא נכון, גם כי זה לא העיקר, וגם כי הפרדוקס הוא שאין שום אפשרות להשיג את זה אם אתה רודף אחרי זה).
אבל הנה הקשר שאני רוצה להציע: כמו בכיבוד אב ואם, וכמו ההסתכלות שהצעתי על ״צ׳י האבות הקדומים״ - כאשר אתה לא מחזיק, ונותן לעולם לעבור בתוכך - אתה מתחבר לדאו ונהיה חלק מהעולם בעצמו, מהדאו, מהאינסוף, כל החיים זורמים דרכך, וממילא - ״יאריכון ימיך״. חיי עולם.



1. הסבר ביסודות הרפואה הסינית למיטיבי לכת: לצ׳י שמתאסף בבית החזה יש שם: 宗氣 zong qi, אחד מפירושיו הוא: ״צ׳י האבות הקדומים״. המקור של הצ׳י הזה הוא בחיבור של שני צ׳י -  קונג צ׳י (האוויר) ויינג צ׳י (הצ׳י המזין שמקורו במזון - גו צ׳י). אחד ההתפקידים המרכזיים של הzong qi (צ׳י האבות הקדומים) על פי הפיזיולוגיה הסינית הוא אחריות על הסירקולציה וההפצה של הצ׳י והדם בגוף.