סולם יעקב ושלשת האוצרות של הרפואה הסינית


הרבה קולמוסים נשפכו על פירוש חלום יעקב ומשמעותו: 

"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח, יב).

אני רוצה להביא כאן פירוש אחד ששמעתי מאבי, ולקשר אותו אל התפיסה הפילוסופית-מיתולוגית של הרפואה הסינית.

אבא היה אומר: "סולם - ושמו אדם", כי האדם, כמו הסולם בחלום מוצב בין ארץ ושמים, בין חומר לרוח, בין גוף לנשמה.


במיתולוגיה הסינית, יש ניסיון לתאר את התפרטות התופעות בעולם:

החל מ"האחד", שמאחד את כלל התופעות, ונקרא ה"דאו" (道 - "הדרך") - מושג בלתי ניתן לתיאור, אם כי ב״ספר הדאו״ (דאו דה ג׳נג, ראו לדוגמה פה) מנסה לאו צה לתאר אותו ב81 ״שירים״. המושג עשוי להיות מעט מקביל לאל בתרבויות מיסטיות רבות. 

האחד מתפרט ומתגלה בשניים שהם "היין והיאנג" (陰 陽 המבוטאים בסמל הטאי ג׳י) - סמלים רבי משמעות, באופן כללי הם מתארים את הצד החשוך של גבעה והצד המואר שלה, ועזרים לתאר את כלל התופעות בחלוקה לשניים, לדוגמה: חומר ורוח, התכווצות והתרחבות, ארץ ושמיים וכן הלאה..

לאחר מכן מגיעה החלוקה לשלוש (ובה נישאר הפעם) - ארץ 地 - אדם 人 - שמיים 天. ובחלוקה אחרת, שיותר קשורה לגוף האדם, נדבר על שלושת האוצרות: ג'ינג (JING 靖), צ'י (氣 QI) ושן (SHEN 神).

אנסה להסביר, ולכוון את הדיבור להקשר מסוים: בחלוקה לשתיים היין והיאנג  () הם לכאורה מושגים קפואים ובלתי משתנים, אבל באמת חשוב להבין שהיין והיאנג הם גם ניגודיים, גם משלימים, וגם עשויים להפוך האחד לשני. כדי לתאר את מה שקורה בין היין ליאנג: את המתח, התנועה והשינויים - אנחנו ממקדים בזה את המבט וקראים לזה צ'י (氣) - מושג שמתאר המון דברים, אבל במובנו הבסיסי הוא מתאר תנועה, תפקוד, שינוי (ולא רק "אנרגיה" כפי שפעמים רבות מתרגמים אותו במערב).

נחזור לשלשת האוצרות - היין (陰, הצבע השחור בסמל, הצד החשוך של הגבעה, הארצי, המתכווץ וכו') מיוצג על ידי הג'ינג (JING 靖), שפירושו תמצית (essence) וביטויו בצד היותר גולמי של הגוף, במובהק לדוגמה - העובר בשבועות הראשונים. היאנג (陽, הצבע הלבן בסמל [או אדום בסמלים קדומים], הצד המואר של הגבעה, השמיימי, המתרחב) מיוצג על ידי השן (SHEN 神) שפירושו רוח, נשמה (spirit) וביטויו למשל בצד הנפשי של האדם ובנטיותיו הרוחניות. והצ'י (氣 QI) הוא מה שקורה ביניהם, המתח בין הקצוות, התנועה והשינויים, וביטויו למשל: בתהליכים של של צמיחה, גדילה והזדקנות, של חולי והבראה, של התפתחות שכלית, תודעתית ורוחנית בחייו של אדם. ובקיצור - הצ'י הוא מה שקורה בחיים, והוא הדבר המרכזי שאיתו אנחנו מנסים לעבוד בקליניקה של דיקור (אם אפשר לקרוא לזה "דבר").

אבל אם חוזרים לממד הקוסמי בהשקפה הסינית - אנחנו מדברים על ארץ, אדם ושמיים. הארץ מייצגת את היין (陰) והג'ינג (靖), השמיים מייצגים את היאנג (陽) והשן (神) והאדם מייצג את הצ'י  (氣) - הוא עומד בין ארץ ושמיים ויוצר לכאורה את המתח, התנועה, השינויים והיחסים בין הארץ לשמיים בעולם.

ובאדם עצמו לפי הרפואה הסינית, יש ערוצים שעוברים מעלה ומטה (בין ארץ ושמיים), ובהם מתרחשת למשל תנועת הצ'י, הטרנספורמציה שלו, וגם החסימה שלו במקרים פתולוגיים, ועל הערוצים נמצאות נקודות הדיקור - שבעזרת העבודה עליהם משפיעים על הצ'י.1

כאן אנחנו חוזרים לחלום יעקב - סולם ושמו אדם "מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" - בעיני יש כאן תיאור מדויק ומרגש של מה שניסיתי לתאר כאן: האדם עומד ומקשר בין ארץ ושמיים, הופך ארץ לשמיים (כמו שהורה הרבי מקוצק) ושמיים לארץ (כמו שרמז הרצל), ובהשפעתו ובתוכו מתרחשת תנועת הצ'י (בתוך הערוצים), ובחלום - תנועת המלאכים - בין ארץ לשמיים:

"וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ".



(מוזמנים להביט בשיר השני פה שנכתב בהשראת המחשבות הללו).



לקביעת טיפולים:
התקשרו 0507672069 או שלחו הודעת whatsapp


1. אגב - הערוצים ונקודות הדיקור לא נמצאים במיקומים אקראיים בגוף. בגפיים למשל הם עוברים במרווחים אנטומיים, שבהם יש בעיקר רקמה מחברת ונוזל. להרחבה ראו פה.